ארטרוסקופיה של שורש היד

ארטרוסקופיה (Arthroscopy) פירושו "ראיה לתוך המפרק" (Arthros = מפרק, Scopy = לראות).

השיטה הוכנסה לשימוש ב-1920 ע"י פרופ' טקג'י מיפן ומאז הפכה לאמצעי אבחנתי וניתוחי בניתוחים של המפרקים הגדולים (ברכיים, כתפיים) בלי צורך לפתוח ולחשוף את המפרק ע"י חתך בעור.

ב- 1979, עם התפתחות אופטיקות עדינות (בקטרים של 1.2-2.7 מ"מ) שניתן היה להחדיר לתוך מפרקים קטנים (שורש יד, מרפק, קרסול, מפרק ירך) הארטרוסקופיה של שורש היד החלה להתפתח בצעדי ענק. פיתוח מכשירי ניתוח זעירים, ידניים וממונעים, מאפשר היום התערבויות במפרק שורש היד מבלי לפתוח אותו. ארטרוסקופיה של שורש היד נמצאת כעת בעשור השלישי ומקובלת בעולם הרחב ככלי אבחנתי וטיפולי רב ערך.

מבנה שורש היד:

מבט בתוך מפרק שורש היד:

יתרונות השיטה:

1. ראיה בהגדלה של המבנים הפנימיים של המפרק.
2. טכניקה פולשנית מינימאלית.
3. שיקום מהיר של שורש היד.
4. תחלואה פחותה.
5. פחות סבוכים.
6. תוצאות טובות לאורך זמן.

הערך האבחנתי של ארטרוסקופיה

מבחינה היסטורית ארטרוגרפיה (החדרת חומר ניגודי לתוך מפרק וצילום רנטגן) הייתה אמצעי עזר אבחנתי עיקרי של בעיות בשורש היד.עם הכנסת ארטרוסקופיה ותהודה מגנטית [MRI] המצב השתנה לחלוטין.

ארטרוגרפיה: טכניקה פולשנית מינימאלית. מחברים דיווחו על אי-דיוק בבדיקות באחוזים גבוהים, עם ממצאים חיוביים או שליליים שלא היו במציאות. יתרה מכך, לכ- 74% של נבדקים עם ממצאים חיוביים בשורש יד יש ממצאים זהים גם ביד הנגדית הבריאה.

תהודה מגנטית (MRI): אמנם טכניקה לא פולשנית אך אינה מגלה מצבים פתולוגיים כמו כרסום בסחוס, או פגיעה ברצועות (סקפו-לונטום במיוחד).

ארטרוסקופיה: למרות היותה אף היא טכניקה פולשנית מינימאלית, היא מאפשרת ראיה מדויקת של האנטומיה בתוך המפרק. מישוש של רקמות בעזרת מוט מישוש מאפשר לחוש אותן ואת שלמותן. יציבות הרצועות ניתנת להערכה מדויקת בעזרת מניפולציה חיצונית תוך כדי ראיה של המבנים. ניתן לראות את הקרום העוטף של המפרק ואת הסחוסים שעוטפים את העצמות. בהתאם לממצאים המנתח יכול לטפל בפתולוגיה מיידית או לתכנן התערבות ניתוחית נוספת בשלב מאוחר יותר.

אינדיקציות לארטרוסקופיה אבחנתית של שורש היד:

• הערכה של פגיעות ברצועות שורש היד.
  • קרע ברצועה Scapholunatum
  • קרע ברצועה Lunotriquetral
  • פגיעות בקומפלקס המשולש (TFCC)
• הערכה של פגיעות בסחוס העצמות של שורש היד.
• הערכה של כאב כרוני בשורש היד מסיבה לא ברורה.

אינדיקציות לארטרוסקופיה ניתוחית של שורש היד:

• שחזור ותפירה של רצועות קרועות (scapholunate and lunotriquetral) .
• שחזור וקיבוע שברים תוך מפרקיים של הרדיוס הדיסטלי.
• הטריה ותיקון של הקומפלקס TFCC.
• כריתה של האולנה הרחיקנית.
• שחזור וקיבוע של שברי עצם הסירה.
• שטיפה של מפרק מזוהם.
• כריתת סינוביה מודלקת.
• הוצאת גופים חופשיים מהמפרק.
• הטריה של שינויים ניווניים תוך מפרקיים.
• כריתת גנגליון.
• ארטרופלסטיקה של מפרק בסיס האגודל (CMC-1)

הטיפול:

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או אזורית וברוב המקרים אין צורך באשפוז. הפעולה יכולה להימשך בין מספר דקות ועד 2-3 שעות בהתאם לממצאים שמוצאים תוך כדי הבדיקה.

מהלך לאחר הטיפול

הפצע הניתוחי של העור, דרכו חדרו המכשירים, נתפר בתפר בודד למניעת צלקות בולטות. היד מונחת בחבישה מרובה ובסד מנוחה למשך יומיים-שלושה. לאחר מכן מותרת הפעלה הדרגתית הולכת וגוברת ובתום שבוע צפויה התאוששות כמעט מלאה של שורש היד. כוח האחיזה הולך ומשתפר בהדרגה במשך שבועות או חודשים, תלוי בסוג הפעולה שבוצעה.

סבוכים

הסבוכים בעקבות ארטרוסקופיות בכלל הם קלים ונדירים, וארטרוסקופיה של שורש יד איננה יוצאת דופן במובן זה. סטטיסטיקות מארה"ב וצרפת הראו אחוז סבוכים של 0.56% בלבד.
הסבוכים שיכולים להופיע בשורש היד הם: זיהומים, נוירומות, פגיעה בגידים, RSD, שפשוף שטחי של העור, פגיעה עצבית חולפת עקב לחץ של חוסם עורקים, פגיעה בעור האצבעות על רקע הקפיצים המותחים. עם נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, כאמור, סבוכים אלה נדירים מאד.

לסכום

ההתפתחות הטכנולוגית הרבה ביצירת אופטיקה ממוזערת הביאה לפריצת דרך משמעותית באפשרויות הטיפול בבעיות אבחנתיות וטיפוליות בשורש היד. בעזרת ארטרוסקופיה ניתן עתה לטפל בשברים תוך מפרקיים, שברי עצם הסירה, זיהומים, קרעים ברצועות, פגימות בסחוס, ושינויים ניווניים במפרק. הפרוצדורה הינה פולשנית באופן מזערי ועל כן השיקום וההתאוששות מהירים בלוויית שכיחות נמוכה ביותר של סבוכים
נכון להיום, ניתוחים ארטרוסקופיים בשורש היד כלולים בסל הבריאות ומבוצעים בבתי חולים ציבוריים, הם אינם מכוסים ע"י הביטוחים המשלימים של קופות החולים ומתבצעים במסגרת פרטית ו/או במסגרת ביטוח רפואי פרטי