פריקות מפרק המרפק

הגדרה

פריקה של מפרק היא תוצאה של פגיעה במייצבי המפרק (שברים המשבשים את המבנה האנטומי של חלקי המפרק ו/או קרעים של הרצועות וקופסית המפרק) בעקבות כוחות חיצוניים הפועלים בעוצמות משתנות על המפרק. כתוצאה מכך, המרכיב הרחיקני של המפרק זז או "יוצא" ממקומו – כולו (פריקה מלאה) או רק בחלקו (תת פריקה). פריקת מרפק במבוגרים היא השנייה בשכיחותה (לאחר פריקות מפרק הכתף) וראשונה בשכיחותה אצל ילדים.

גורמים:

רוב הפריקות האחוריות של המרפק נגרמות בעקבות נפילה על יד מושטת לפנים ויישור יתר של המפרק. תאונות דרכים, פגיעות ישירות למרפק וגורמי טראומה אחרים יכולים גם הם לגרום לפריקות או תת פריקות. הכוחות הפועלים על המפרק בתלות בעוצמתם יכולים לגרום לקרעים כאלה או אחרים ברצועות וברקמות הרכות לרבות שברים נלווים של ראש העצם הרדיוס, הקפיטלום של עצם הזרוע ופגיעה בסחוס המפרקי של מרכיבי המפרק.
בקרב ילדים רכים בשנים (מגיל שנה עד גיל 4-5 שנים) קיימת תופעה שכיחה של כעין פריקה בעקבות משיכה פתאומית וחזקה של היד המושטת בניסיון למנוע נפילה של הילד – pulled elbow.

תסמינים:

בעת קרות פריקה או תת פריקה של המרפק, לעתים רחוקות ונדירות הפריקה משתחזרת באופן ספונטני. בדרך כלל, מופיע כאב חד, חוסר יכולת להניע את המרפק ובאופן הדרגתי מופיעה נפיחות סביב המרפק ההולכת וגדלה ועמה מתעצמים הכאבים. בעת התבוננות במרפק ניתן להבחין עיוות של צורתו הטבעית.
במקרים של Pulled elbow הילד פורץ בבכי של כאב מיד לאחר המשיכה ותנועת המרפק מוגבלת בגין תזוזה קלה של הרצועה המייצבת את ראש הרדיוס.

מתי לפנות לרופא:

עם קרות התאונה שבעקבותיה מתעורר חשד לפריקה או תת פריקה של המרפק, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית. ככל שהטיפול יוקדם כך יהיה קל יותר לשחזר את הפריקה. במקרה של Pulled elbow אין זו פריקה לכל דבר והבעיה ניתנת לפיתרון מיידי בעזרת מניפולציה מהירה (מספר מועט של שניות) ללא צורך באלחוש כל שהוא.

בדיקות ואבחנה:

לצורך אבחון פריקה ניתן להסתפק ברוב רובם של המקרים בצילום רנטגן שגרתי. במקרים מיוחדים לעתים נדרשת הדמיה נוספת ע"י סריקה טומוגרפית מחשבית. אם מתעורר חשד לפגיעה בכלי דם תיתכן האפשרות לבצע בדיקת הדמיה נוספת – אנגיוגרפיה (הזרקת חומר ניגודי למחזור הדם על מנת להדגים את העורקים והוורידים).

טיפולים:

בפריקות פשוטות שאינן מלוות בשברים או בפגיעה בכלי דם הטיפול מסתכם ע"י החזרת הפריקה למקומה. מהלך זה מתבצע בד"כ בחדר מיון לאחר טיפול לשיכוך הכאבים וטשטוש קל של ההכרה. במקרים בהם שחזור הפריקה אינו אפשרי ו/או בלוויית שברים ו/או פגיעה בכלי דם יש צורך לבצע ניתוח על מנת לשחזר את השברים ולקבעם ו/או לטפל בפגיעה בכלי הדם.

סיבוכים:

ברוב רובם של הפריקות שחזור הפריקה מתבצע בחדר מיון ובמידה ולא מאובחנת כל פגיעה ביציבות המפרק מומלץ להפעיל את המרפק מייד לאחר השחזור. רוב רובן של הפריקות נרפאות ללא שמותירות כל מגבלה. אי הפעלת המרפק לאחר שחזור הפריקה עלולה להסתבך בהגבלה ניכרת וקבועה של טווח תנועת המרפק כל זאת בתלות במשך הזמן שהמפרק לא נע לאחר שחזור הפריקה. בחלק לא מבוטל של המקרים, גם אם המרפק נע מייד לאחר השחזור נצפית הגבלה קלה בטווח התנועה. סיבוך נוסף של פריקות עלול לבוא לידי ביטוי באי יציבות כרונית של המרפק. אי יציבות זו תטופל בעתיד ע"י ניתוח לשחזור רצועות המפרק. לעתים נותרת לאחר פריקה של המרפק פגיעה כזו או אחרת בעצבים העוברים בקרבת המפרק. סיבוך נוסף ונדיר לאחר פריקת מרפק עלול לבוא לידי ביטוי ע"י היווצרות הסתיידויות – ויצירת רקמה גרמית ברקמות הרכות סביב המרפק (Heterotopic ossification) העלולות לגרום להגבלה ניכרת בתנועת המפרק. במידה ונדרש ניתוח כזה או אחר לצורך בטיפול בפריקות מורכבות קיימים הסיבוכים השכיחים לכל ניתוח בשיעורי הסתברות משתנים – שטף דם, זיהום משני, פגיעה בעצבים, נוקשות המפרק, אי ריפוי של השברים ואי יציבות של המפרק.