פריקות מפרקי כף היד

הגדרה

היד בהיותה איבר קצה, חשופה לחבלות בתדירות גבוהה. כתוצאה מכך, פריקות של מפרקי האצבעות, ובמיוחד פריקות בין הגלילים הקריבני והאמצעי של האצבעות, (דהיינו המפרק הבין גלילי הקריבני), הינן שכיחות.
המפרק הבין גלילי הקריבני הינו מבנה מורכב, הכולל את גלילי האצבעות, הרצועות המייצבות הצדדיות, רצועות העזר המייצבות הצדדיות, הלוחית המייצבת הכפית ((volar plate וקופסית המפרק (תמונה 1). הגידים הצמודים למפרק הם המכופפים והמיישרים של האצבעות, תורמים גם הם ליציבות המפרק. מאחר שיש מייצבים כה רבים, שתפקידם חופף בחלקו, לאחר שחזור פריקה במפרק הבין גלילי הקרבני, המפרק יהיה לרוב יציב גם אם אחד המבנים המייצבים קרוע או פגום. מאידך יש סכנה שקיבוע המפרק, אשר מאפשר לרצועות להחלים, יגרום לקשיון במפרק ולמגבלה בטווח התנועה. רק במקרה של פגיעה חמורה שמלווה בשבר שמערב מעל 30% עד 50% ממשטח המפרק, יהיה המפרק לא יציב. פריקות של המפרקים בין הגליל הקריבני לראש עצם המסרק הן נדירות יותר. 
תמונה 1: מבנה המפרק הגלילי הקריבני. א. הגליל הקריבני. ב. הגליל האמצעי. ג. הרצועות המייצבות הצדדיות. ד. רצועות העזר המייצבות הצדדיות. ה. הלוחית המייצבת הכפית. ו. קופסית המפרק.

גורמים:

מצבים שכיחים שיכולים לגרום לפריקה במפרק הבין גלילי הקרבני הינם פגיעות ספורט, כגון פגיעות מכדור או פעילות בספורט מגע, תאונות בית, תאונות עבודה ותאונות דרכים.

תסמינים:

הפגיעה הגורמת לפריקה מלווה בכאבים עזים, עוות בצורת האצבע וחוסר יכולת להניע את המפרק הפרוק.

הערכה על ידי רופא:

הערכה וטיפול ראשוניים ע"י רופא – יאבחן פגיעות נלוות שהינן פגיעות גופניות כלליות או פגיעות ספציפיות באצבע כולל בעצבים, כלי דם, גידים או המעטפה העורית. כמו כן יעריך הרופא המטפל את מצבם של הרצועות המייצבות את המפרק, יצלם את המפרק על מנת להעריך את הנזק למבנים הגרמיים ולאחר מכן ישחזר את עמדת המפרק לאחר אלחוש האצבע.

טיפולים:

את רוב הפריקות ניתן להחזיר למקומן בחדר מיון ע"י מניפולציה עם הרדמה מקומית או ללא הרדמה. קיימים מקרים בהם רקמה רכה חוסמת את החזרת הפריקה למקומה (פריקה כלואה) ולהם נדרשת פעולה פולשנית בחדר ניתוח. לאחר שחזור המפרק מתבצעת בדיקת יציבות. ברוב המקרים יהיה המטופל מסוגל ליישר ולכופף את האצבע בעצמו מבלי שהמפרק יפרוק שנית. בדיקות אלה, בשילוב צילום יקבעו את משך הזמן הדרוש לקיבוע המפרק. ברוב המקרים יקבל המטופל הנחייה להניע את האצבע ללא מגבלה, כשהיא מוצמדת לאחת האצבעות השכנות.
אומנם פריקות במפרק הבין גלילי הקרבני ברוב המקרים מטופלות באופן שמרני אך יש מצבים בהם ההתערבות הכירורגית חיונית. לרוב זה קורה כאשר הפריקות מלוות בשברים שמערבים בסביבות 50% מהשטח המפרקי. הטיפולים ניתנים על מנת לשפר את יציבות המפרק ולאפשר הפעלה מוקדמת.
במידה והרופא המנתח מעריך שניתן לשחזר ולקבע את השבר בהצלחה, ניתן להשתמש בברגים, פינים או לוחיות. שיטה אחרת היא לנסות ולשפר את יציבות המפרק ע"י קיבוע חיצוני דינמי, לשמר את התנועה ולנסות ולאפשר את ריפוי השבר במפרק בצורה שלא תפריע לתנועה.
להלן כמה דוגמאות טיפול (תמונה 2).

תמונה 2: דוגמאות טיפול בפריקות שמלוות בשברים. א. קיבוע על ידי ברגים. ב. קיבוע על ידי פינים. ג ו- ד. קיבוע על יד מקבע חיצוני דינמי.

טיפולי פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק משלימים את הטיפול הרפואי, מסייעים למטופל לשפר את טווח התנועה, ולהקטין את הכאב, להקטין את הנפיחות ולהתגבר על חולשת השרירים הנלווית.
הסיבוכים הצפויים לאחר פריקות אלה הן עיוות צורה קל של מבנה האצבע והגבלה בטווח התנועה בעיקר יישור המפרק. את העיוות לא ניתן למנוע אולם את המגבלה בטווח התנועה ניתן למזער ע"י שיתוף פעולה של הנפגע בכך שיקפיד על הנעת המפרק במלוא הטווח למרות הכאבים הנילווים. ככל שינוע המפרק יותר כך יפחתו הכאבים.

פריקות מפרקי שורש כף היד:

מפרק שורש כך היד מורכב ממספר רב של עצמות קטנות, המסודרות בשורות ואשר מתחברות לעצמות האמה (תמונה 3). פריקות בשורש כף היד הינן תוצאה של חבלה בעוצמה גבוהה. מקובל לחלק את הפריקות ע"פ הזמן שעבר מן הפציעה, ולפי איזו מהעצמות הקטנות או המפרקים שביניהן מעורבים.
הפריקה השכיחה היא פריקה חדה של שורש כף היד מסביב לעצם הלונטום (Acute Perilunate Dislocation). (תמונה 4)
בדומה לפריקות באצבעות, גם כאן יש פגיעה ברצועות המייצבות את המפרק, אך הרצועות לא יחלימו ללא סיוע בניתוח.
המטופל יפנה למיון לאחר חבלה רב מערכתית או לאחר חבלה בעוצמה גבוהה בשורש כף היד. כאב עז, עוות בצורת המפרק ופגיעה בעצב המדיאנוס הינם תסמינים שכיחים.
הטיפול בפריקה סביב עצם הלונטום יתבצע בחדר ניתוח. המנתח משתמש בצילומי רנטגן תוך כדי הפעולה, והמטרה היא לשחזר את מבנה שורש כף היד בצורה מלאה. מטרה זו אינה פשוטה להשגה באמצעים בלתי ישירים ובמרבית המקרים, יידרש ניתוח כדי לשפר את השחזור ולקבע את המפרק. במהלך הניתוח יעשה ניסיון לתקן את רצועות שורש כף היד המעורבות, ויקובעו השברים הנלווים, בעיקר בעצם הסירה.
פריקות סביב עצם הלונטום הינם פגיעות הרסניות, ובמרבית המקרים תפקוד שורש כף היד לא יחזור לקדמותו, למרות הטיפול הרפואי. צפויה מגבלה בטווח התנועה של שורש כך היד וירידה בכוח של כף היד והאצבעות. עם השנים עלולים להופיע שינויים ניווניים במפרק. יחד עם זאת, רוב המטופלים יכולים להשתקם ולא יתקשו לבצע פעולות יומיומיות. באחר המחקרים שפורסם בנושא, כמחצית מהמטופלים חזרו לתפקודם ולעבודתם שהיו קודם לפציעה.

תמונה 3: מפרק שורש כף היד מורכב משתי עצמות האמה ומשמונת העצמות הקטנות של שורש כף היד. העצמות מחוברות על ידי רצועות, ובינהן יש מפרקים.

תמונה 4: פריקה חדה של שורש כף היד מסביב לעצם הלונטום. א ו-ב. לפני השחזור. ג. לאחר השחזור והקיבוע.