מחלות ומצבים בכירורגיה של היד:
כללי
כוויה גורמת לנזק של האפידרמיס ושל הרקמה תחתיו הנגרם בשל קרישת החלבון ברקמות. זהו סוג פגיעה ייחודי הגורם לסבל רב, מלווה בפגיעה תפקודית ואסטטית, וצורכת משאבים רבים . הגורם המוביל לכוויות הוא פגיעות חום (thermal injuries) שבהן העיקר, במיוחד בילדות, הוא תאונות עם רותחין ובאחוז נמוך יותר כוויות מאש. גורמים אחרים הם: מגע, חשמל, וחומרים כימיים. כשני שלישים מהכוויות מתרחשות בבית, ורובן הן תאונות הניתנות למניעה. נהוג לסווג את חומרת הכוויה על פי שטח ועומק :שטח הכוויה:
מצוין לפי אחוז משטח הגוף שנכווה ומבוטא במדד TBSA (Total percentage of body surface area).
עומק הכוויה:
Superficial (epidermal) (דרגה 1)
Superficial dermal partial thickness (דרגה 2 שיטחית)
Deep dermal partial thickness (דרגה 2 עמוקה)
Full thickness (דרגה 3)
עומק הכוויה תלוי בכמות האנרגיה המועברת, בגורם הכוויה ובמשך המגע. בפגיעות חום נוצר נזק לתא עקב העברת אנרגיה. בכוויות מחומרים כימים ומחשמל קיים, בנוסף, גם נזק ישיר למעטפת התא . הגורמים הרבים לכוויות יוצרים שונות נרחבת בין הכוויות השונות. בנוסף לפגיעה בעור וברקמות תחתיו, הפגיעה בעור גורמת לאובדן המחסום החיסוני הראשון בגוף, אובדן חום ואובדן נוזלים. בנוסף, נגרמת פגיעה מערכתית דלקתית ופגיעה באיברים שונים ובתפקודם: כליה, מערכת העיכול, מערכת החיסון הכללית בגוף, ומצב היפר מטבולי, אשר כולם עלולים במקרה של כוויה נרחבת לגרום לתמותה בעקבות כוויה.
הטיפול
הטיפול המקובל בכוויה נחלק לשני מרכיבים:
טיפול תומך – איזון משק הנוזלים והמלחים, תזונה ומשככי כאבים .
טיפול בפצע הכוויה – ניקיון, חבישה, משחות אנטיביוטיות , הסרת האזור הפגוע ע"י הטריה וכיסוי ע"י השתלת עור או תחליפי עור .
טיפול הבחירה הנהוג כיום ברוב מרכזי הכוויות בעולם , בכוויות בדרגה 2 עמוקה ומעלה
הוא הטריה מוקדמת ושתל - early excision and grafting. בהליך ההטריה מבוצעת הסרה ניתוחית של הרקמה הנמקית עד לאזור של רקמה חיה וכיסוי הפצע בשתל עור.התועלת בטיפול זה היא הסרת המוקד הזיהומי והודות לכך הפחתה של רמת מתווכי הדלקת והתגובה ההיפר מטבולית, הפחתת הסכנה בהתפתחות זיהום כללי, קיצור של משך הריפוי והשיקום, והפחתה בשיעור הסיבוכים המאוחרים, דוגמת צלקות כוויצות (קונטרקטורות) אשר פוגמות בטווח תנועת המפרק ובמראה.
כוויות בידיים הן פציעה שכיחה. בכ 30% עד60% מנפגעי הכוויה, לפי סקרים שונים, יש מעורבות של כפות הידיים. הטיפול בכוויות בידיים דורש תשומת לב מיוחדת.מאפייני העור השונים בכף היד ובגב היד, המבנה העדין של כפות הידיים והאצבעות, היחס הגבוה במיוחד בין שטח עור הידיים והאצבעות לנפחם, ריבויים וצפיפותם של המבנים העדינים באיבר בעל נפח קטן ומוגבל, קרבתם של המבנים הגידיים והגרמיים לפני העור והקשר ההדוק בין שלמות מבנה הרקמות הרכות לתפקוד היד גורמים לטיפול בכוויות בידיים להוות אתגר מיוחד: אבחנתית, טיפולית ושיקומית.