כללי:
זוהי פגיעה שכיחה בנשים וגברים כאחד. מתרחשת בדרך כלל תוך פעילות יום יומית פשוטה כגון:החלפת סדינים, עבודות משק בית, עבודת כפיים, עבודות תחזוקה וכו'.
אצבע פטישית מהי?
עיוות פתאומי של צורת האצבע כתוצאה מ"צניחת" הגליל הרחקיני. עיוות זה נוצר בעקבות קרע של הגיד המיישר בקרבת נקודת אחיזתו בבסיס הגליל הרחקיני. הנפגע שם לב שהמפרק בקצה האצבע הפגועה צונח ואין ביכולתו ליישרו באופן פעיל (אקטיבי).
קיימים שני סוגי אצבע פטישית:
1. קרע או ניתוק של הגיד (תמונה מספר 1).
2. ניתוק הגיד מאחיזתו בבסיס הגליל בלוויית תלישת שבב גרמי אליו הוא מחובר. (תמונה מספר 2)
הסימן הבולט בשני המקרים היא צניחת קצה האצבע ללא יכולת ליישרה. יש לציין, שלאחר גילוי הפגיעה רצוי לפנות מוקדם ככל הניתן למומחה לכירורגיה של היד , וזאת על מנת לאמת את האבחנה ולהתחיל בטיפול מיידי.
כאשר האבחנה אומתה , וכשמדובר באצבע פטישית רצוי להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר. במרבית המקרים ניתן לטפל בבעיה זו באופן שמרני על ידי קיבוע המפרק הבין גלילי הרחיקני ביישור יתר בעזרת "אצבעון" (סד) למשך מספר שבועות.
(MALLET FINGER SPLINT , תמונה מספר 3).
למען השגת טיפול מיטבי בעזרת האצבעון יש צורך לקבל הוראות מדויקות מהרופא המטפל.(תמונה מספר 4): דרך הרכבתו, השימוש בו, שמירה על הגיינת האצבע.
במרבית המקרים צפוי ריפוי מלא ותקין של הגיד הקרוע-תלוש. במקרים מעטים נותרת מגבלת יישור סופי של הגליל ובד"כ אין בעיה זו מהווה מגבלה תפקודית כל שהיא.
לסכום, אצבע פטישית – הינה פגיעה שכיחה הניתנת לטיפול שמרני ברוב רובם של המקרים
אך דורשת אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר. במקרים בהם הבעיה היא תוצאה של שבר תלישה קיימת לעתים קרובות ההורייה לשחזר את עמדת השבר ולקבעו על מנת שמנגנון היישור יהיה תקין וכמו כן במידה וגודלו של השבר פוגע במבנה האנטומי של המפרק באופן משמעותי יש מקום לשקול ניתוח על מנת שלא יתפתחו בעתיד שינויים ניווניים במפרק העלולים לגרום לכאבים תמידיים.
תמונה מס' 1
תמונה מס' 2
תמונה מס' 3
תמונה מס' 4